יפה תואר על בראשית רבה ע״א:א׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור בראשית רבה ע״א:א׳
1 וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וגו' בראשית כט, לא, תהלים סט, לד: כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה' וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה, אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בֶּן לֵוִי לֹא רֹאשׁוֹ שֶׁל פָּסוּק הַזֶּה סוֹפוֹ וְלֹא סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר אֶלָּא כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים וְאֶת אֲסִירִים לֹא בָזָה, אוֹ כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנָיו ה' וְאֶת אֲסִירָיו וגו', אֶלָּא כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה', אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר דַּל עָנִי וְאֶבְיוֹן, בְּיִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה, אֵלּוּ הָעֲקָרוֹת שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶן וַעֲלוּבוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקְדָן בְּבָנִים הֵן נִזְקָפוֹת. תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן לֵאָה שְׂנוּאַת הַבַּיִת הָיְתָה, וְכֵיוָן שֶׁפְּקָדָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקָפָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה.
פירוש יפה תואר על בראשית רבה ע״א:א׳
1 וירא ה' כי שנואה לאה וגו'. משום דק"ל איך יעקב בחיר שבאבות ישנא את אשתו. וגם ק"ל דכתיב ויפתח ה' את רחמה נראה דהיתה עקרה מקודם והיה לו להכתוב להזכיר זאת מקודם. לכן דרש כי שנואה לאה שהיא עלובה ואסורה בבית ומשום שדרך העקרות להיות שנואות ועלובות בבית לכן אמר כי שנואה לאה. וכן ללשון השני שהן נופלות בבתיהם נקראת ג"כ שנואה מטעם זה שהיא געולה ונתעבה מצד מה שהיא עקרה והיא נופלת בבית:
2 כל מקום שנאמר דל עני ואביון. בילקוט הגירסא דל דך מך עני ואביון. והכל אחד הוא. והטעם כי בני ישראל לבד המה מדוכאים בעניותם ודלותם. אבל שאר העמים גם ענייהם מתהנים מן העולם. וזה ע"ד דדרשינן באיכה על פסוק גלתה יהודה ע"ש: